סחלבים, על קצה המזלג

לפני כשבוע יצאתי ממושב נס הרים לשדה עם החניכים שלי מ”חוג טבע ומורשת”.  כתמי צבע רבים ניקדו את השדות המוריקים. אך בכתבה זו אתייחס רק לאלו השייכים למשפחתת הסחלביים

.הראשון למשוך תשומת לבנו היה סחלב שלוש שיניים

סחלב שלש שיניים

זהו הסחלב הגבוה ביותר שראינו בסיור. קומתו הקלה על הילדים לראות את שפע הפרחים הסדורים כחרוט מעוגל. יכולנו לראות שהסחלב הינו פרח משוכלל למדי והוא כולל בין השאר שפית המיועדת לנחיתת החרק ודרבן היוצא מבסיסו, ומיועד לאגור צוף. אצל הסחלב האנטולי, המופיע בצילום התחתון, הדרבן בולט מאוד ונראה כקרן המבטיחה שפע צוף. ברם, במרבית מיני הסחלב הדרבן ריק עובדה שהקנתה לכל המשפחה מוניטיןשל רמאים.

סחלב אנטולי (3)

הנציגים הבולטים ביותר שלקחו את מרכיב הרמייה לדרגת אומנות הם בני הסוג דבורנית. שמחתי מאוד כשאיתרנו את הדבורנית הצהובה בשדה.

דבורנית צהובה (2)

כפי ששמה מרמז הדבורנית מחקה בצבעיה, בצורתה ובעיקר בריחות שהיא מפיצה, את נקבת הדבורה. הזכרים הלהוטים נוחתים על השפית, שהינה המנחת הצבעוני המזכיר דבורה, ומנסים להזדווג איתה. במהלך הנסיון העקר חלקו העליון של החזה או ראש הדבורה מתחכך בזוג אבקיות, אותן רואים בפרח השמאלי, ואלו נצמדות אליו באמצעות בלוטה דביקה. מתוסכל מנסיון הכשל או מרוצה ולהוט לעוד ממשיך זכר הדבורה לפרח הבא. הפעם מתנתקות האבקיות ונצמדות לעמוד העלי דבר העשוי להסתיים בהפרייה המיוחלת.

הילדים התרשמו מהתאור שלי אך היו מעט ספקניים לגבי הדמיון לדבורה. מאוכזב מה מתגובתם הצוננת המשכנו הלאה. סטינו מהשביל המרכזי למרעול צר בו פגשנו חבר נוסף למשפחת הסחלביים. סחלב פרפרני:

סחלב פרפרני (3)

זהו הנפוץ מבין הסחלבים בארץ. גובהו מגיע עד 25 ס”מ ופרחו שונה מסחלב שלוש-שיניים בכך שהשפית רציפה. אמנם הדבורים הינם האורחים הרצויים מבחינת הסחלב אך אנחנו צפינו בחיפושית הניראית בצילום, מהסוג קנתרית, כשהיא סורקת את הפרחים בריכוז רב.

בשלב זה סיפרתי לילדים שגם האדם גילה שניתן לנצל את הסחלבים לתועלתו. את המשקה האהוב סחלב הפיקו בעבר מפקעות הצמח. מחירם הגבוה הביא לפיתוח תחליפים זולים יותר מעמילן תירס דבר המאפשר להנות גם היום מהמשקה הסמיך והחם.

הפקעות העניקו לסוג ולמשפחה כולה את שמה. משמעות המילה אורכיס ביוונית הינו אשך. אם תביטו בצילום שלפניכם תיווכחו בדמיון הרב. בכל שנה מתרוקנת אחת הפקעות לטובת הזנת הצמח ובמקביל תופחת פקעת חדשה.

פקעות סחלב שלש שיניים

המשכנו דרכנו במרעול לכיוון מעיין חוד במורדו של ח’רבת עיטאב.

IMG_0027

זה המקום בו ראינו ריכוז של סחלב הגליל. הזן הירוק נפוץ במיוחד בהרי ירושלים ולכן כשראינו את הזן הוורוד השתהנו בפליאה.

סחלב הגליל (3)

הגענו למעיין. השתהנו מעט בנסיון לאתר דגים בברכה המקורה ושמנו פעמנו חזרה אך הפעם בשביל הרחב.

20150312_153714

צמוד לשביל, תחת עץ אלון מצוי, זיהיתי את הפרח שעשוי להפיח בילדים קריאת התפעלות- הדבורנית הקטיפית!

דבורנית קטיפית (4)

הם הביטו בפרח והתעניינו בעיקר בקנתרית שגם כאן עסקה בסריקת חלקי הפרח השונים. אחד החניכים ליטף בעדינות באצבעו את השפית השעירה שמטרתה חיקוי חלקה העליון של הדבורה.

מלבד כישורי החקיינות שלה נוקטת הדבורנית בטקטיקה נוספת שמטרתה הגדלת סיכויי ההאבקה. כפי שרואים, בצילום שני פרחים. בנוסף, בתחתית הגבעול פרח שנבל וסיים את תפקידו ובראש הגבעול ניצן ממנו יגיח פרח. ברור, שהצמח מנסה לשמור על זמינות מינית לאורך תקופה ארוכה אך השקעה בפרסומת כה משוכללת הינה תובענית ויש להחליפה כמה פעמים במשך החורף. הודות לכך אנחנו נהנים מהן מינואר ועד אפריל.

שבעים משפעת הפרחים חזרנו בשביל הרחב הביתה נזהרים שלא לדרוך על ה”מוקשים הריחניים” שהותיר עדר הפרות. לפתע עצרתי והפנתי את תשומת ליבם של הילדים לדבורנית שלא ראינו עד כה. זו היתה דבורנית דינסמור

דבורנית דינסמור

דבורנית דינסמור

קיימים עוד 8 מיני דבורנית בישראל אך מבין כולן  מין זה הוא הדומה ביותר לדבורה, לדעתי.

למחרת חזרתי לשדה על מנת לצלם שוב את הפרחים ובדרכי חזרה ראיתי סחלב שמעודי לא פגשתי. הוא שונה מבני הסוג סחלב ודבורנית בכך שהשפית שלו ארוכה ומחודדת ויתר עלי העטיף מחודדים וצמודים.

שפתן מצוי

הבוטנאים הישראלים, אמוץ גפני ויריב עברי, גילו כי פרחי השפתן המצוי, הניראים בצילום, מושכים דבורי בר זכרים הישנים בתוכו במהלך הלילה ומסתתרים בו כאשר מעונן ויורד גשם. צבעו הכהה והטמפרטורה המעט גבוהה יותר מהסביבה הן התכונות המזמינות אותם פנימה. בתמורה, מועברים האבקנים הדבוקים לדבורה לשפתן אחר.

אחד המעניינים ממיני הסחלבים הינו שנק החורש שפגשתי לאחרונה בהר יעלה ובנחל קטלב שבאזור המזלג.

שנק החורש

סחלב זה הינו ספרופיט כלומר הוא איננו מטמיע אלא ניזון מחומר אורגני מת. צורת חיים זו אופיינית לסחלבים החיים באזורים טרופיים אך בארץ הוא היחיד הנוהג כך. אני מצאתי אותם בסמיכות לאלון  מצוי ולכן סביר שניזונו משורשים מתים שלו. קוטר הפרח עשוי להגיע ל-4 ס”מ ובבסיסו דרבן המכיל צוף בשונה מבני משפחתו הרמאים. גובהו עשוי להגיע ל-120 ס”מ. בתנאים מתאימים.

באזור המזלג שבהרי יהודה איתרנו עד כה 9 מיני סחלבים מתוך 30 המוכרים בארץ. יופיים ומורכבותם עלול לפתות אותנו לקטוף אותם. אך יש לזכור שכל מיני הסחלבים הוכרזו כצמחים מוגנים ולכן אל תהססו להתכופף כדי להביט בהם מקרוב.

%d bloggers like this: